עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:(כתבה: טלי מאיר-צ'יזיק)
מכיוון שאני כותבת כמו שאני חיה, אפתח מיד בהתנצלות – לא יהיה כאן מתכון.
אם אתם רוצים מתכון מדויק כדאי שתתחילו מהמתכון של אורי למצות ותמשיכו משם.
אני כאן כי גיליתי את העיקרון של הקרקרים, ועכשו יש כאן קרקרים כל בוקר.
כבר סיפרתי בעבר שיש לי בעיה עם אפייה. אני לא מסתדרת עם תחומים שמצריכים מעקב מדויק אחרי הוראות.
אבל נדמה לי שאני מתחילה לפצח את זה דרך העקרונות.
יכול להיות שקרקרים ממתכון יהיו טעימים יותר, אבל זה כל-כך נוח להכין קרקרים מעקרונות, שלמה בכלל לפתוח מתכון?
העקרון שלי הוא מים וקמח.
כן. בדיוק. מים וקמח.
אני שופכת לקערה את כמות הקמח שבא לי (מושג שלמדתי מהילדות שלי) והבנות מוסיפות קצת מים.
אנחנו מערבבות את המים לתוך הקמח ומגלות אם נוצר בצק.
אם הכל עדיין יבש – מוסיפות עוד קצת מים.
אם עיסתי מדי – מוסיפות קמח.
זה התהליך שלנו, עד שיש בצק שכיף לשחק איתו.
אם הבנות בעניין של משחק אז אנחנו מוסיפות שמן (זה גם מוסיף פריכיות).
אם אני בעניין של גיוון אז אנחנו מוסיפות גרעינים (אפשר חופשי להוסיף המון גרעינים. אני אוהבת בעיקר גרעיני חמניה).
אני בד"כ גם טוחנת אורגנו, סומאק ומלח ומוסיפה לבצק או מפזרת מעל.
אבל העיקר הוא העיקרון – מים וקמח עד היווצרות בצק.
משטחים על נייר אפייה.
ושמים בתנור שחומם ל180-190 מעלות בערך (אני עושה לפעמים עם יותר, אבל זה לרוב נשרף).
מחכים עשרים דקות והופס – יש קרקרים לארוחת בוקר.
הבנות מאוד אוהבות לשבור את משטח הקרקרים האפוי ולצאת לחלק חתיכות לחברים.
הערה לגבי סוג הקמח – אנחנו משתמשות רק בקמחים אורגניים ומלאים.
ניסינו כבר עם קמח חיטה, קמח כוסמין וקמח שיפון ועם כולם הלך מצוין.