מהלכה למעשה

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

אני אינני מבין גדול בהלכה, ובכל זאת הסיפור הבא שלי נסוב סביב יחסה של ההלכה לתזונה. למדתי את הנושא מפי הרבנים שהכרתי בדרכי והעניין סבוך ומרתק ממה שנדמה.

הקהלים שאני מרצה ומסייר איתם הם מגוונים ביותר, ופעמים רבות הם כוללים אנשים מאמינים וקהילות דתיות. עם זאת, לקח זמן עד שההקשר ההלכתי של תחום ההתמחות שלי עלה בשיחה.
הפעם הראשונה שבה זה קרה הייתה לפני כמה שנים, כשהעברתי קורס בישול בריא באחד הקיבוצים הדתיים בעמק. בקורס השתתף אדם יקר שלמדתי מאז להעריך, רב ומנהל בית-הספר האזורי. סיפרתי את הסיפורים הרגילים שלי, והוא היה מאוד מופתע מכמות הרעל שאדם ממוצע מכניס לגופו. בסוף הקורס, כשפגש אותי ברחוב עם כמה חברים, הוא אמר להם – "אתם רואים אותו? הוא יותר דתי מאיתנו".

תגובתו הפתיעה אותי וגרמה לי לחשוב.

מאוחר יותר הגעתי לקרוא את הקטעים של הרמב"ם בהם הוא מתייחס לנושא. הרמב"ם מייחס את נושא שמירת הבריאות למצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שהיא הלכה שמקורה בתורה ושקולה להלכות כמו שמירת שבת. משמעותה היא, על-פי דבריו של הרמב"ם: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם – מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים". כידוע לכולנו, הרמב"ם הוא מקובעי ההלכות החשובים ביותר, והנה בכתביו הוא קובע הלכה כי יש להישמר מנזק לגוף.  עם זאת, דוע לנו כי תזונה טבעית לא נחשבת כיום הלכה וכי רבים הנוהגים לפי הלכות שקבע הרמב"ם מציבים משקאות ממותקים ולחם לבן שולחן השבת ומחלקים באהבה ממתקים לילדיהם.

כאמור, אני אינני מבין גדול בהלכות, לכן ניסיתי לאתגר בנושא זה כמה מחברי הדתיים.

מה ההבדל בין אכילה בריאה לשמירת שבת אם שתיהן מצוות מדאורייתא, כפי שכתב הרמב"ם?

בעצם, המצווה כפי שפרש אותה הרמב"ם לא נוגעת רק באכילה בריאה, אלא גם בהתנהגות בריאה. לפני כמה שנים הייתי בכנס בנושא הרמב"ם בטבריה ואני זוכר את אחד המרצים, רופא בכיר מבית החולים "ישיבה" בניו-יורק, שעלה לבמה ואמר שרב שיוצא משיעור שהעביר ומעשן סיגריה, צריך לשלול ממנו את הרבנות שלו.

השבוע פגשתי חבר חב"דניק העוסק בצמחים, ישבנו ושוחחנו. כהרגלי העלתי את שאלת ההלכה והתזונה בפניו ושאלתי אותו למה בבית חב"ד אוכלים כל כך הרבה ג'אנק. אמרתי לו – בעצם שנינו דתיים באותה מידה–  רק שאתה בחרת לשמור שבת ואני בחרתי מצוות אחרות (ואהבת לרעך כמוך, לא תרצח, לא תגנוב, ונשמרתם מאוד לנפשותייכם). הוא הסכים איתי ואף הרחיב וסיפר לי כי בספר "שערי האמונה", המרכז הוראות ודרשות של הרבי מלובביץ', כתב הרבי דברים דומים בעקבות פרשנותו של הרמב"ם. הרבי מלובבץ' כותב בפרק מ"ב בספר כי אכן, כפי שפרש הרמב"ם, הלכה היא שעל האדם לשמור על בריאותו כמיטב ידיעותיו ולפי מה שידוע על הנהגת הבריאות בתקופתו. ובכן, בתקופתנו ידוע מעבר לכל צל של ספק כי קמח לבן וסוכר מזיקים, מכאן יוצא שצריכתם נוגדת את ההלכה.

עם זאת, הוא אמר, אי אפשר לדרוש ממשפחה דלת אמצעים לאכול אוכל מזין. הם לא יעמדו בזה. ייתכן שכך, עניתי, אבל אם הרב עובדיה יוסף היה מחליט שכולם צריכים לאכול בריא ושהדבר נכנס לקריטריונים של תעודת הכשרות שלו, אז האוכל הבריא לא היה יותר יקר.